מי שנפגע בתאונת אופנוע זכאי להגיש תביעת פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו עקב התאונה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 ("חוק הפלת"ד"), וזאת אף במקרה שהתאונה נגרמה באשמתו שלו, ובכפוף לחריגים מסויימים.
במדריך שלפניכם נסקור תחילה את תמונת המצב העדכנית לגבי תאונות האופנוע בארץ, לאחר מכן נסביר על מהותו של חוק הפלת"ד וכיצד ניתן להגיש לפיו תביעת פיצויים בגין תאונת אופנוע, ולסיום נסביר כיצד מומלץ לנפגע תאונת אופנוע להתנהל לאחר התאונה.
לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ("הרלב"ד"), היקף כמות האופנועים והקטנועים בארץ עלה משמעותית בשנים האחרונות. נכון לשנת 2019 נעו בכבישי הארץ כ-143,000 אופנועים וקטנועים.
אולם, למרבה הצער, הגידול בכמות האופנועים הביא עמו גם לגידול בכמות תאונות האופנוע שאירעו בארץ, לרבות תאונות חמורות ואף קטלניות.
למעשה, רוכבי אופנוע הינם משתמשי הדרך שמצויים בסיכון הגבוה ביותר להיפגע בתאונת דרכים.
פגיעותם הגבוהה של רוכבי האופנוע נובעת הן ממאפייניו הפיזיים של האופנוע, והן ממאפייני האישיות שלהם.
המבנה הצר והדו גלגלי של האופנוע גורם לו להיות כלי רכב הרבה פחות יציב ובטיחותי מכלי רכב אחרים, ולרבות כלי רכב פרטי שנע על ארבעה גלגלים וגם כולל מרכב חיצוני שעוטף את הנהג ומגן עליו. מבנהו הצר והקטן יחסית של האופנוע גם הופך אותו לכלי רכב הרבה פחות בולט לעין לגבי יתר הנהגים בכביש, דבר שלעתים קרובות מקשה עליהם להבחין בו ולהימנע מלפגוע בו.
מאפייני האישיות של האופנוענים (או של לפחות חלק מהם), אף הם אינם תורמים לבטיחותם. לרבים מהם יש נטייה שלא להעריך נכונה את הסכנות השונות שנשקפות לגביהם בכביש, וכתוצאה מכך הם נוטים לקחת סיכונים מיותרים הרבה יותר מנהגים של כלי רכב אחרים. כך, למשל, הם נוטים להקפיד פחות על חוקי התנועה ולעבור במהירות ובפזיזות בין נתיבי התנועה השונים, תוך ניצול העובדה שהאופנוע הינו כלי רכב קטן וקומפקטי שהרבה יותר קל לנווט אותו ולנסוע איתו בזריזות.
על רקע הגורמים הללו, לא כל כך מפתיע, איפוא, לגלות כי שיעור היפגעות רוכבי אופנוע מתאונה נמצא בעלייה בשנים האחרונות, וכי הסיכוי של רוכב אופנוע להיות מעורב בתאונה חמורה וקטלנית הינו גדול פי 15(!) מזה של נהג רכב, וזאת כפי שעולה מדו"ח הרלב"ד על מגמות הבטיחות בכבישי הארץ בשנים 2013 – 2019 (פורסם בנובמבר 2020).
עוד עולה מדו"ח זה כי רוכבי האופנוע הינם משתמשי הדרך שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להיפגע מתאונת דרכים, וזאת לאור המספר הגבוה של התאונות שבהן הם מעורבים יחסית לכל כלי הרכב האחרים, וכן בשל פגיעותם הרבה יותר עקב התאונה.
מבחינת היקף המעורבות של האופנוענים בתאונות דרכים, נמצא כי לכל מיליארד ק"מ נסועה, הם היו מעורבים בכ-645 תאונות חמורות, בעוד כלי רכב פרטיים היו מעורבים רק בכ-42 תאונות בלבד.
מתוך כלל רוכבי האופנוע, לרוכבים הצעירים יותר (מתחת לגיל 35) ובעלי אופנועים גדולים יותר (מעל 400 סמ"ק) יש סיכוי הרבה יותר גבוה להיפגע בתאונה, ואף להיהרג בה.
לגבי זהות הנפגעים בתאונות אופנוע, נמצא שכ-89% מההרוגים והפצועים קשה הינם הרוכבים עצמם, כ-10% הם הולכי רגל, ו-1% הינם נהגי רכב מנועי אחר או הנוסעים בו.
ואילו לגבי הסוגים של תאונות האופנוע, נמצא שכ-34% מהן הן תאונות עצמיות. יתר הסוגים כוללים התנגשות חזית בצד, התנגשות חזית באחור, התנגשות צד בצד, התנגשות חזית בחזית, פגיעה בהולך רגל, ותאונה אחרת (בסדר שכיחות יורד).
אגב, מסיכום נתוני שנת 2022 גם עולה כי 30% מההרוגים בכלל תאונות דרכים שהיו בארץ בשנה זו הינם הולכי רגל, 28% משתמשי רכב פרטי, ו-22% הינם רוכבי אופנוע.
חוק הפלת"ד הינו חוק ייחודי שמבוסס על עקרון האחריות המוחלטת, ואשר נועד להבטיח שכל מי שנפגע נזקי גוף בתאונת דרכים יקבל פיצויים, וזאת ללא כל קשר לשאלת האשמה והאחריות. כלומר, ללא כל קשר לשאלה מי אשם ונושא באחריות לגרימת התאונה.
לפיכך, גם אם הנפגע עצמו הוא שאשם ונושא באחריות לגרימת התאונה שבה הוא נפגע, הוא עדיין יהיה זכאי לקבל פיצויים לפי חוק הפלת"ד. וזהו גם הכלל לגבי אופנוען שנפגע מתאונה שהוא עצמו גרם לה בפזיזותו וקלות דעתו, למשל.
עקרון האחריות המוחלטת שעליו מבוסס חוק הפלת"ד מטיל על כל נהג שמעורב בתאונת דרכים את האחריות המוחלטת לפצות את מי שנפגע בתאונה, וזאת ללא כל קשר לשאלה מי אשם בגרימת התאונה, ואף אם הנהג עצמו כלל לא היה אשם בה.
על מנת לממן את תשלום הפיצויים לכל מי שנפגע בתאונה לפי חוק הפלת"ד, הטיל המחוקק את חובת עריכת ביטוח חובה, וזאת במסגרת פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.
בהתאם להוראות פקודה זו, כל נהג של כלי רכב מנועי מחוייב לבטח את כלי הרכב שלו בביטוח חובה אשר מכסה מפני נזקי גוף שנגרמים עקב תאונת דרכים לנהג עצמו או לנפגע אחר.
רכישת ביטוח החובה נועדה לאפשר לכל מי שנפגע בתאונת דרכים, לרבות תאונת אופנוע, את האפשרות לקבל פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, וזאת מחברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה את כלי הרכב שהיה מעורב בתאונה, וללא קשר לשאלת אשמו.
ההגדרה הבסיסית של "רכב מנועי" לפי החוק הינה "רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית."
לפיכך, גם אופנועים מוגדרים כ-"רכב מנועי" לפי החוק, ועל כן גם בעלי אופנועים מחוייבים לרכוש פוליסת ביטוח חובה עבור האופנוע שלהם.
(אגב, לכל מי שתהה כיצד מוגדרים אופניים חשמליים, נבהיר כי אלו אינם מוגדרים כ-"כלי רכב מנועי", ועל כן הם פטורים מרכישת ביטוח חובה. כך נקבע על ידי בית המשפט העליון בתיק ע"א 7023/19 עזבון המנוח גבריאל אסולין ז"ל נ' וליד דרויש.)
במקביל להטלת חובת רכישת ביטוח חובה, המחוקק דאג גם להקים את תאגיד קרנית, שמתפקידו לשלם פיצויים לנפגעי תאונות דרכים במקרים שבהם לא ניתן להגיש תביעה לפי חוק הפלת"ד כנגד חברת ביטוח. מדובר בעיקר במצבים בהם אין ביטוח חובה בתוקף לכלי הרכב שמעורב בתאונה; או כאשר נהג הרכב שמעורב בתאונה אינו ידוע, כגון בתאונת פגע וברח; או כאשר חברת הביטוח של הרכב הפכה לחדלת פרעון.
השילוב של הטלת חובת רכישת ביטוח חובה, בצד הקמת תאגיד קרנית, מאפשר לממש את תכליתו של חוק הפלת"ד, ולשלם פיצויים לכל מי שנפגע בתאונת דרכים ללא צורך בהתדיינות לגבי שאלת האשם בגרימת התאונה. תחת זאת, הדיון המשפטי מתרכז בעיקרו בסוגיית תיחום נזקי הגוף שנגרמו לנפגע עקב התאונה והיקף הפיצויים שמגיעים לו בגינם, ועל כן הוא גם קצר ומהיר הרבה יותר מתביעת פיצויים "רגילה" לפי פקודת הנזיקין.
האנשים שבדרך כלל עלולים להיפגע מתאונת אופנוע כוללים את האופנוען עצמו, הנוסע האחורי שעל האופנוע, והולך רגל.
כל אחד מהם צריך להגיש את התביעה כנגד נתבע אחר, ללא קשר לשאלה מי גרם לתאונה, וזאת כפי שיפורט להלן.
רוכב אופנוע שנפגע בתאונת דרכים, ויש לו ביטוח חובה בתוקף במועד התאונה, צריך להגיש את תביעת הפיצויים שלו לפי חוק הפלת"ד כנגד חברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה את האופנוע שלו.
אם מדובר בתאונה בין שני אופנועים, כל אחד מרוכבי האופנוע יצטרך להגיש את התביעה שלו כנגד חברת הביטוח שלו.
מה קורה אם אין לאופנוען ביטוח חובה בתוקף במועד התאונה?
אם אין לאופנוען ביטוח חובה בתוקף במועד התאונה, הוא לא יוכל להגיש תביעת פיצויים לפי חוק הפלת"ד.
(רוב האופנועים והקטנועים בישראל מבוטחים ב-"פול – המאגר הישראלי לביטוח רכב", אולם ההערכה היא שלכ-40% מבעלי האופנועים והקטנועים אין ביטוח חובה כיום, וזאת נוכח עלויות הביטוח הגבוהות יחסית).
במקרה כזה אותו אופנוען יוכל להגיש תביעת פיצויים לפי פקודת הנזיקין, אולם רק בתנאי שהוא נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר, ובמתכוון, וזאת לאור עקרון ייחוד העילה שמעוגן בסעיף 8(א) לחוק הפלת"ד. לשם כך יהיה עליו גם להוכיח שאותו נהג אכן אשם ונושא באחריות לגרימת התאונה, בהתאם לדיני הנזיקין הכלליים. עם זאת, הוא גם יוכל לקבל פיצויים יותר גבוהים בתביעת נזיקין מאשר בתביעה לפי החוק הפלת"ד, מאחר שבחוק הפלת"ד קיימות מגבלות שונות על גובה הפיצויים, שאינן קיימות בתביעה לפי פקודת הנזיקין, וזאת כפי שיוסבר בהמשך הדברים להלן.
כאשר מדובר באופנוען ללא ביטוח חובה בתוקף אשר נפגע בתאונה עצמית, או שהוא נפגע בתאונה שעירבה גם כלי רכב אחר אך היא נגרמה באשמת האופנוען עצמו, הוא לא יוכל להגיש תביעת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו (למעט אולי כאשר התאונה אירעה עקב מפגע בכביש, שאז הוא יוכל במקרים מסויימים להגיש תביעת רשלנות כנגד העיריה), והוא אף עלול למצוא את עצמו נתבע על נזק שנגרם לאחרים.
הנוסע האחורי שעל האופנוע צריך אף הוא להגיש את תביעת הפיצויים שלו לפי חוק הפלת"ד כנגד חברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה את האופנוע שעליו הוא נסע.
אם לאותו אופנוע לא היה ביטוח חובה, הנוסע האחורי יצטרך להגיש את תביעת הפיצויים שלו כנגד תאגיד קרנית, שהוקמה, בין היתר, בדיוק לשם מטרה זו.
הולך רגל שנפגע בתאונת אופנוע צריך את להגיש תביעת הפיצויים שלו לפי חוק הפלת"ד כנגד חברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה את האופנוע שפגע בו.
אם לאותו אופנוע לא היה ביטוח חובה, או שבעל האופנוע אינו ידוע, כפי שקורה בתאונת פגע וברח, יהיה גם עליו להגיש את תביעתו כנגד תאגיד קרנית.
התיישנות: תקופת ההתיישנות להגשת תביעה לפי חוק הפלת"ד הינה 7 שנים ממועד התאונה. כאשר מדובר בנפגע שהינו קטין, תקופת ההתיישנות הינה 7 שנים ממועד הגיעו לגיל 18, כלומר, עד הגיעו לגיל 25.
הפיצויים שמשולמים לפי חוק הפלת"ד לנפגעי תאונת אופנוע, או כל תאונת דרכים אחרת, הינם פיצויים בגין נזקי גוף בלבד, וזאת להבדיל מנזקי רכוש שנגרמו עקב התאונה.
לפיכך, אופנוען שמעוניין לבטח את עצמו גם מפני נזקי רכוש, צריך לרכוש גם ביטוח מקיף, שמכסה גם נזקים שנגרמו לאופנוע שלו וגם נזקים שהוא עצמו גרם לרכב אחר שהיה מעורב בתאונה (ביטוח צד ג').
אופנוען שאין לו ביטוח מקיף כאמור, יוכל להגיש תביעת נזיקין רגילה בגין נזקי הרכוש שנגרמו לו כנגד בעל רכב אחר שפגע בו במסגרת התאונה, ככל שהיה כזה, ולשם כך הוא יצטרך להוכיח את אשמו ורשלנותו בגרימת התאונה בהתאם לדיני הנזיקין הכלליים.
במאמר זה נתרכז בסוגיית נזקי הגוף שניתן לתבוע במסגרת תביעת פיצויים לפי חוק הפלת"ד, וזאת כפי שיוסבר להלן.
ככלל, ישנם שני סוגים של נזקי גוף שניתן לתבוע בגינם פיצויים:
נזקים ממוניים (נזקים כספיים) ונזקים לא ממוניים (נזקים נפשיים – תחושתיים).
אלו הם גם ראשי הנזק שניתן לתבוע בגינם פיצויים לפי הוראות חוק הפלת"ד ותקנותיו, ככל שהמדובר בנזקים שנגרמו עקב תאונת דרכים, ולרבות עקב תאונת אופנוע.
עם זאת, לגבי חלק מראשי הנזק הללו יש כללי חישוב ספציפיים משלהם לפי הוראות חוק הפלת"ד ותקנותיו, כגון ראשי הנזק בגין הפסדי השכר לעתיד והנזקים הלא ממוניים של נפגעי תאונות הדרכים, וזאת כפי שיוסבר בהמשך הדברים להלן.
הנזקים הממוניים הינם כל הנזקים הכספיים שנגרמו לנפגע עקב התאונה, ושניתן לחשב אותם באופן מתמטי.
מדובר, למשל, בהפסדי שכר, כולל הפסדי פנסיה; הוצאות רפואיות (שאינן מכוסות על ידי סל הבריאות הממלכתי); הוצאות עזרת צד שלישי; הוצאות סיעוד; הוצאות ניידות; הוצאות התאמת הבית (למשל שבירת קירות לצורך תנועה חופשית יותר בכסא גלגלים), ועוד.
חישוב הפיצויים בגין כל אחד מראשי הנזק הממוניים נעשה לעבר ולעתיד.
החישוב לעבר הינו בגין הנזקים שכבר התרחשו בפועל בעבר, ממועד התאונה ועד למועד פסק הדין, וניתן להוכיחם באמצעות קבלות, חשבוניות, וכל אסמכתא רלוונטית נוספת.
החישוב לעתיד הינו בגין הנזקים שטרם התרחשו בפועל ואשר צפויים להתרחש רק בעתיד, וזאת מלאחר מועד מתן פסק הדין, ועל כן חישובם הרבה יותר מורכב מטבע הדברים.
כדי לחשב את הפסדי השכר לעבר של נפגע תאונת דרכים (לרבות תאונת אופנוע) ממועד התאונה ועד למועד פסק הדין, יש לקחת בחשבון את נתוני השכר שהוא השתכר בפועל לפני התאונה. אם הנפגע הינו עובד שכיר, חישוב זה ייעשה לפי תלושי השכר שלו. אם נפגע הינו עצמאי, חישוב זה ייעשה לפי דו"ח ההכנסות שלו לרשות המסים.
כדי לחשב את הפסדי השכר לעתיד של נפגע תאונת דרכים, ממועד פסק הדין ואילך, קיימת נוסחת חישוב ספציפית, שמכפילה שלושה נתונים – בסיס שכר X נכות תפקודית של הנפגע X גיל – וזאת באופן הבא:
(1) בסיס השכר. בסיס השכר של הנפגע מוגבל לתקרת שילוש השכר הממוצע במשק העדכני. נכון לשנת 2023 השכר הממוצע במשק הינו 11,730 ₪, ולפיכך השילוש שלו שווה 35,190 ₪.
(2) אחוזי נכות תפקודית. אחוזי הנכות התפקודית של הנפגע אמורים לשקף את היקף הפגיעה בכושר העבודה שלו עקב הנכות הרפואית שנגרמה לו עקב התאונה. בעוד ששיעור אחוזי הנכות הרפואית נקבעים לפי על ידי רופא מומחה ולפי מצבו הבריאותי של הנפגע, אזי שיעור אחוזי הנכות התפקודית נקבע על ידי בית המשפט עצמו ולפי נסיבות אישיות שונות של הנפגע. נסיבות אלו כולל את הגיל של הנפגע, וכן את המין, מקצוע, היקף ההגבלה התפקודית שנגרמה עקב התאונה, היקף האפשרות להמשיך ולעבוד לאחר התאונה באותו מקצוע שהיה לו לפניה, היקף השינויים בשכר שלו עקב הפגיעה התפקודית, וכיו"ב.
(3) גיל. גיל הנפגע רלוונטי לצורך חישוב מספר החודשים שנותרו לו עד למועד פרישתו לפנסיה. נכון לשנת 2023, גילאי הפרישה לפנסיה לשכירים הינם 62 (בממוצע) לנשים ו-67 לגברים. לעובדים עצמאיים הגיל הינו לפחות 70.
נזקים לא ממוניים הינם נזקים בעלי מאפיינים נפשיים ותחושתיים, כגון כאב וסבל, עוגמת נפש, ואובדן הנאות החיים.
מטבע הדברים, ולהבדיל מהנזקים ממוניים, לא ניתן לחשב את הנזקים הלא ממוניים באופן מתמטי, ועל כן החישוב שלהם נחשב להרבה יותר קשה ומאתגר.
אולם, לגבי חישוב הפיצויים בגין נזקים לא ממוניים שנגרמו לנפגעי תאונות דרכים, קבע המחוקק כללי חישוב ספציפיים (סעיפים 4(א)(3) ו-4(ב) לחוק הפלת"ד + תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו-1976).
הוראות אלו הגבילו את סכום הפיצוי בגין נזק לא ממוני לסכום מקסימאלי, שבמקור עמד על 100,000 ל"י, צמוד למדד המחירים לצרכן. נכון לשנת 2023, הסכום המקסימאלי עומד על סך של כ-190,000 ₪.
בהתאם להוראות הללו, יש לחשב תחילה את סכומי הפיצויים שמגיעים לנפגע עבור אחוזי הנכות הרפואית וימי האשפוז שלו ביחס לסכום המקסימאלי, ולאחר מכן להפחית מהסכום שהתקבל את מרכיב גיל הנפגע, וזאת באופן הבא:
אם נקבעו לנפגע אחוזי נכות רפואית לצמיתות לפי רשימת הליקויים שמופיעה בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, הוא יהיה זכאי למכפלת אחוזי הנכות שנקבעו לו בסכום הפיצוי המקסימאלי.
לדוגמא, אם נקבעו לנפגע 30% נכות רפואית לצמיתות, הוא יהיה זכאי ל-30% מסכום הפיצוי המקסימאלי.
אם הנפגע אושפז עקב התאונה בבית חולים או במוסד לטיפול בחולים או בנכים בשל התאונה, הוא יהיה זכאי גם לתוספת של שני פרומיל מסכום הפיצוי המקסימאלי כפול מספר ימי האשפוז שלו במוסדות הללו.
לדוגמא, אם הנפגע אושפז במשך 10 ימים בבית החולים, הוא יהיה זכאי ל- 0.002 (שני פרומיל) X סכום הפיצוי המקסימאלי X 10.
ככל שגיל הנפגע ביום התאונה היה מעל 30 שנה, יש להקטין את סכום הפיצויים שמגיע לו לפי התחשיב של אחוזי הנכות + ימי האשפוז, באחוז אחד לכל שנה שמלאה לו מעל 30 שנה. המשמעות היא שככל שגיל הנפגע היה מבוגר יותר ביום התאונה ביחס לגיל 30, כך ילך ויקטן סכום הפיצוי שיגיע לו.
לדוגמא, אם הנפגע היה בגיל 40 ביום התאונה, כלומר, 10 שנים מעל גיל 30, יש להפחית 10% מסכום הפיצוי שמגיע לו בהתאם לתחשיב של אחוזי הנכות הרפואית + ימי האשפוז שלו.
אם לא נקבעו לנפגע אחוזי נכות רפואית לצמיתות, בית המשפט רשאי לפסוק לו את סכום הפיצוי לפי שיקול דעתו, אולם עד ל- 10% מסכום הפיצוי המקסימאלי.
אם הנפגע נפטר עקב התאונה, יורשיו יהיו זכאים לקבל 25% מסכום הפיצוי המקסימאלי.
כמו בכל תביעה, גם נטל ההוכחה לצורך קבלת פיצויים לפי חוק הפלת"ד מוטל על התובע-הנפגע, וזאת בהתאם לכלל הבסיסי של "המוציא מחברו עליו הראיה".
עם זאת, כאשר מדובר בתובע שמגיש תביעת פיצויים לפי חוק הפלת"ד, חלות לגביו הוראות מיוחדות בעניין זה.
ראשית, וכפי שהוסבר לעיל, תובע שמגיש תביעת פיצויים לפי חוק הפלת"ד פטור מהצורך להוכיח את אשמתו של הנתבע בגרימת התאונה. כתוצאה מכך, עליו להוכיח רק את עצם קיומם של נזקי הגוף השונים שנגרמו לו לטענתו, את שיעורם, וכן את קיומו של קשר סיבתי בין הנזקים הללו לתאונת הדרכים. כלומר, עליו להוכיח שנזקי הגוף שבגינם הוא מבקש פיצויים הינם נזקים שאכן נגרמו לו עקב תאונת הדרכים, ולא עקב גורם סיבתי אחר, ולמשל בעיות רפואיות שהיו לו לפני התאונה, או בעיות רפואיות שהתפתחו אצלו לאחר התאונה אך ללא כל קשר אליה.
שנית, תובע שמגיש תביעת פיצויים לפי חוק הפלת"ד גם פטור מהצורך להגיש חוות דעת רפואית מטעמו לצורך הוכחת הנזקים הפיזיים שנגרמו לו לטענתו עקב התאונה. תחת זאת, בית המשפט ממנה מומחה רפואי מטעמו (סעיף 6א לחוק הפלת"ד), דבר שגם פוטר את חברת הביטוח הנתבעת מהצורך להגיש חוות דעת רפואית סותרת מטעמה.
שני הצדדים רשאים להציג למומחה הרפואי שמטעם בית המשפט שאלות להבהרת חוות דעתו, ולזמנו לעדות בבית המשפט לצורך חקירתו על חוות דעתו והבהרותיו. בנוסף, הצדדים גם רשאים להסכים מראש ביניהם על מינוי המומחה (תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986).
לחילופין, אם כבר נקבעה לנפגע דרגת נכות לפי הדין בשל הפגיעה שנגרמה לו עקב אותה תאונת דרכים, כגון במקרה שבו נקבעה לו דרגת נכות על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, אזי קביעה זו תחייב גם לצורך התביעה לפי חוק הפלת"ד. עם זאת, בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין להביא ראיות לסתור את אותה קביעה מוקדמת, אם הוא שוכנע שמן הצדק להתיר זאת ומטעמים מיוחדים שיירשמו (סעיף 6ב לחוק הפלת"ד).
חשוב לשמור את כל המסמכים הרפואיים של הנפגע שקשורים לתאונה, וזאת לצורך הוכחת היקף הנזקים הרפואיים שנגרמו לו עקב התאונה. מסיבה זו חשוב גם להקפיד שבאותם מסמכים רפואיים יצויין במפורש שהפגיעה אירעה עקב תאונת דרכים (ואם המדובר בתאונת דרכים שמהווה גם תאונת עבודה, יש לוודא שגם פרט זה נרשם בהם).
לשם קבלת אישור המשטרה, על הנפגע לפנות באופן אישי ליחידת אגף התנועה של משטרת ישראל באיזור שבו אירעה התאונה, למלא שם "טופס הודעה על תאונת דרכים", ולצרף לו העתקים מהמסמכים הבאים:
הנהג צריך לצרף: רישיון נהיגה, רישיון רכב, תעודת ביטוח חובה, מסמכים רפואיים שנוגעים לתאונה (כגון דו"ח פינוי באמבולנס, מכתב שחרור מחדר מיון, וכיו"ב).
הולך רגל, נוסע ברכב, או רוכב אופניים צריכים לצרף: תעודה מזהה, מסמכים רפואיים שנוגעים לתאונה, ופרטי הנהג והרכב שמעורבים בתאונה (שם נהג, מספר טלפון, פרטי רכב פוגע, או פרטי הרכב שבו נסע הנפגע).
אם מדובר בתאונה שהמשטרה לא נכחה בה, יש לצרף גם ראיות שמוכיחות את הנזק שנגרם לרכב שהיה מעורב בתאונה: צילומים של הרכב, דו"ח שמאי רכב, דו"ח חוקר תאונות.
מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי אצל עו"ד שמתמחים בהגשת תביעות פיצויים בגין תאונות דרכים, על מנת לקבל מהם הסבר מקיף לגבי תביעות הפיצויים שניתן להגיש בגין נזקי התאונה, הן לפי חוק הפלת"ד/פקודת הנזיקין והן לפי דיני הביטוח הלאומי, וכיצד יש כיצד יש להתנהל לאחר התאונה כדי להעלות את סיכויי קבלתן של התביעות הללו.
מפת האתר
מי אנחנו?
מועדון X-Riders הוקם בשביל לשלב את כל האלמנטים תחת קורת גג אחת ובאתר תמצאו כל מה שקשור באופנועים וקטנועים החל מחנות אונליין, הצעות מחיר של מוסכים, עמדת עיצוב אישי עבור מדבקות ויניל לאופנוע, ביקורות על ציוד, בלוג שורף נתיבים, מבחני רכיבה, טיולי אופנועים, חוות דעת ועוד.
